You should really pay us a visit @

www.siteunspecific.com

C U there

עברנו לבלוג חדש ומשופר

בוא לבקר אותנו בכתובת:

www.siteunspecific.com

נתראה שם

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

בין השיחים הנמוכים של גן מאיר מצאתי מחסה.

קשרתי חבלים לגזעי העצים, ערמתי קופסאות שימורים, חפרתי בור מהודק בשרף פיקוסים. .בליל קיץ רותח סחבתי שק מלא בדים מחצר חנות בנחלת בנימין. בבוקר יום שבת פילחתי קרשים מאתר בנייה שיהיו הבסיס למיטה, כולל שולחן קריאה.

חפרתי בור כדי לחדור לאדמה הקרה ולהסתתר בתוכה. עם הזמן הבור יהפוך לבריכה ואז לתעלה ואז למנהרה שתתפתל עמוק מתחת לאדמה.

על העץ, מעל השיחים, אני תולה דברים חשובים, שיהיו רחוקים מהישג ידם וחוטמם של סקרנים לא רצויים. כמה טוב להעביר את הבקרים ההומים תלוי על הענף הגבוה של העץ, כמו קוף עצלן או ילד שבונה מחנה. עם קצת עבודה אוכל לחבר צמרות עצים באמצעות גשרים שבנויים משקיות ופקקים מחוזקים בברזלים. בצפון הגן יש מנורות רחובות שאפשר להלוות להארת הגשרים בלילות.

את המדשאה הצהובה יש להפריח בערוגות של תבלינים, גפנים, פרדסים ומטעים. לבריכת המים יש לייבא מיני דגים וסרטנים. ארתום מחרשות לכלבים וכרכרות לחתולים.

למעלה מעשור שלט מלך הרייטינג על נתיניו הרבים ועיוורים, ועכשיו, לא נותר להם מקום לבכות את מותו של מלכם, פרט לכיכר מלכים שעברה הפרטה. מר גורלו של צ’חצ’ח.

את התמונה צילמנו בצד הדרך בפיורדים המערביים של איסלנד. בפינה הצפון מערבית נמצא אותו חצי אי, שמחובר ליתר האי ברצועת אדמה שרוחבה 8 ק“מ בלבד (!) ואין כביש אספלט רציף אחד שמחבר אותו למדינה. זוהי פינה נשכחת באיסלנד. יופיים המרהיב של הפיורדים המערביים נובע מהיותם מחורצים מאוד (עד כדי כך שחלק קטן זה מכיל בערך 50% משטחי החוף של האי כולו).

בעודנו נוסעים על כביש אפר מסתלסל במעלה אחד הפיורדים נגלה לפנינו נוף עוצר נשימה. בשלב הזה של הטיול, אחרי יותר משבוע באי ואינספור מפלים, פיורדים וקשתות בענן, הנוף היה צריך להיות באמת מפתיע כדי שנטרח לעצור את האוטו, לבהות קצת ולצלם תמונה. לרוע מזלנו, אותו יום היה בערך היום היחיד בטיול כולו, שבו ירד גשם כל הזמן והייתה רוח חזקה וקרה. בכל זאת, הנוף היה עוצר נשימה.

הצילום לא מעביר את כל זה בכלל, הוא משטיח את הנוף, מעלים גוונים ומתעלם כמובן מהרעש, הריח ומצב הרוח שלנו. זה כניראה עוד צילום נוף שלא אומר כלום לאף אחד שלא היה שם, ומיום ליום גם אנחנו שוכחים את מה שהרגשנו בזמן שהיינו חלק מאותו נוף.

אבל משהו מעניין אחר קרה עם הצילום הזה. לפני מספר ימים, באיזה רגע של התמוגגות על הטיול שהיה, אודי קרא את הערך על הפיורדים המערביים בוויקיפדיה (פה). 10 תמונות מצורפות לערך הזה, אנשים שונים צילמו אותן במקומות שונים באותו חצי אי. אחת התמונות, להפתעתו של אודי, זהה כמעט לחלוטין לתמונה שלנו. כמובן, שאם חושבים על זה רגע, מידת המקריות פה אינה בשמיים, בגלל ש: זה רק הגיוני, שאותו נוף יפה ואותו אלמנט של הפתעה של הנוף, שנגלה לפתע אחרי התעקלות הכביש, הניעו גם מישהו אחר לצלם שם תמונה; כל מה שמצולם הוא סטטי והמשתנה היחיד הינו מזג האוויר (שזה גם ההבדל המהותי בין שתי התמונות), ככה שהאובייקט המצולם לא “בורח” לשום מקום; ישנם אמנם עשרות פיורדים ואינסוף נופים באותו חצי אי, אך לרבים מהם אין דרכי גישה נוחות ולא עובר עליהם כביש. עם זאת, יש לזכור, שלא עצרנו בנקודת תצפית כלשהי, אלא באמצע הכביש, שבאמת ישנם עוד אינסוף נופים כאלה ושמרבית המטיילים באיסלנד כלל לא מגיעים לחלק הזה של האי. מתוך 10 תמונות מופיעה דווקא תמונה הזהה לתמונה שלנו.

העניין פה הוא כלל לא גודל המקריות אלא התחושה המרירה של אשליה מתנפצת. הטיול שהיה רק שלי, החוויות שהיו רק שלי, הנוף שהיה רק שלי, הפכו בין רגע לבנאליות בהתגלמותה. התמונה שצילמתי היא כ“כ בנאלית שהיא מופיעה תחת הערך הוויקיפדי שלה עצמה. לא רק אני ואודי היינו שם באותו רגע, אלא גם ברד וובר, שצילם את התמונה השנייה (טוב, נכון, פיזית הוא היה שם ביוני 2008) ובטח עוד אינספור תיירים עם יכולות צילום בינוניות. אם היה בתמונה שצילמתי אמירה וויזואלית ייחודית כלשהי, אולי אז היה לה ערך גבוה יותר. אבל אין, כי כניראה שבאמת לא היה שום דבר ייחודי בחווייה שלי באותו המקום, שום דבר שיצדיק יצירת דימוי ייחודי. בלי לחשוב על זה כניראה כבר ידעתי שזה לא רגע נורא מיוחד וחד פעמי, אלא רגע בנאלי כמעט כמו התור בסופרמרקט השכונתי.

כשהיינו שם אודי אמר לי משהו נורא נכון: הוא בכלל לא רוצה לנסות לכתוב שם (מוזיקה) או לייצר משהו כי ההתפעמות שלו וההשתהות שלו אל מול “השלמות” הזאת יכולה להוליד רק קיטש, יצירה רדודה ומלאה בחשיבות עצמית.

עכשיו אני מבין שכמעט כל אחת מתמונות הנוף שצילמתי היא בערך ברמה הזאת ואני נזכר שפעם אמרתי לעצמי שלא אצלם תמונות כאלה כי בסוף זה משעמם אפילו את מי שהיה שם.

א-אני צילמתי ב-ברד וובר צילם

הכל החל במיי ספייס, יוטיוב, המשיך דרך פייסבוק וטוויטר, ועכשיו זה.

http://sites.google.com/site/financialdatasite/

הלקוח:
הומלס: התכנון יהיה לפי צרכיו ומידותיו של הומלס.

הפרוגרמה:
מרחב ביתי עירוני שישמש את המשתמש במגוון פעילויות בסיסיות כגון – לינה, סניטריה, איחסון ואגירת חפצים, אירוח.

אי תנועה בודד - סקיצה ראשונה

הנושא של הביאנלה הוא בנייה\הריסה

אנדרטה לסלון – קישור להצעה

איתן מן

 המכונה הזו היא כנראה חולייה בטכנולוגיה מתפתחת. אחת המטרות של הסדנה הייתה היכרות עם הטכנולוגיה הזו והבנת החוקיות או העדר החוקיות בהדפסה של אותם אובייקטים. המדפסת התלת-מימדית עושה כל מיני מניפולציות והתאמות למודלים הוירטואליים שמזינים לה. לכן, מתפתח שיח בין המעצב) (האנושי) לבין המדפסת, שעובדת לפי הגיון אלגורתמי (כלשהו).

 הבעיה העיקרית של המכונה היא שכל הדפסה של מודל תלת-מימדים עולה המון כסף. יתכן שבעתיד ההדפסות ישתכללו ויהפכו ליומיומיות וחלק שגרתי מתהליך העבודה של אדריכל בחיפוש אחרי טופולוגיות חדשות.  

 המכונה מאפשרת ליישם את החופשיות הבלתי אמצעית של רישום באופן תלת מימד, ובמובן זה לממש את הרישום. הרישום שהוא כלי גרפי ייצוגי או מופשט מייצר חללים שיכולים להיות מימטיים או מופשטים.

 תהליך העבודה (שלי ושל ליאור עוז) התחיל מרישום. מפה טופוגרפית הופשטה מהמסמנים שלה בהדרגתיות, עד שהפכה לרישום נטול מערכי שפה. זניחת הסימנים המייצגים במפה כיוונה את הדיון ברישומים לדיון אסתטי נטול מימד פוליטי.

על-מנת “להדפיס” את הרישום היה צריך להמשיך בסדרה של מניפולציות שיתנו לרישום נוכחות ממשית בחלל, כלומר ציר Z בתוכנת התלת-מימד. בנוסף לכך, היה צריך להתאים את הרישום להדפסה במכונה, דבר שגם שינה את הרישום ועיוות אותו על-מנת שהמכונה תסכים לקרוא את הנתונים שלו.

 מניפולציה של מפה והעלמת האלמנטים הקריאים שלה, נתינת תכונות נפחיות דיגיטאליות לרישום, הדפסה של רישום נפחי ואז שוב רישום חופשי של האובייקט המודפס, וחוזר חלילה…כל אלו יוצרים מערך סבוך של פילטרים שלייצור אובייקטים ודימויים.

<<<<<<<<<<<project presentation>>>>>>>>>>>>

Eytan Mann & Lior Oz

 Design staff included:

Christopher Pierce (AA), Christopher Matthews (AA), Aaron Sprecher (McGill University), Eran Neuman (Tel Aviv University)

לינק לבלוג של אזרח שמוקדש לכיכר רבין. נדמה שהוא חווה את השממון והניכור של העיר באופן אקטיביסטי – במקרה זה, הוא מתעד את מה שהוא מכנה- הנסיון של נהג אוטובוס להפיל את יסודות הכיכר כמחאה על החפירות המתמשכות מתחתיה. כנראה שהאוטובוס רק נתקע

תכנסו- מבהיל ומרתק

http://lerman.blogli.co.il/archives/4

]]> http://siteunspecific.wordpress.com/2009/07/17/%d7%9b%d7%99%d7%9b%d7%a8-%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%94/feed/ 0 danukmann