Feeds:
Posts
Comments

Archive for the ‘architecture’ Category

הומלס

ver

בין השיחים הנמוכים של גן מאיר מצאתי מחסה.

קשרתי חבלים לגזעי העצים, ערמתי קופסאות שימורים, חפרתי בור מהודק בשרף פיקוסים. .בליל קיץ רותח סחבתי שק מלא בדים מחצר חנות בנחלת בנימין. בבוקר יום שבת פילחתי קרשים מאתר בנייה שיהיו הבסיס למיטה, כולל שולחן קריאה.

חפרתי בור כדי לחדור לאדמה הקרה ולהסתתר בתוכה. עם הזמן הבור יהפוך לבריכה ואז לתעלה ואז למנהרה שתתפתל עמוק מתחת לאדמה.

על העץ, מעל השיחים, אני תולה דברים חשובים, שיהיו רחוקים מהישג ידם וחוטמם של סקרנים לא רצויים. כמה טוב להעביר את הבקרים ההומים תלוי על הענף הגבוה של העץ, כמו קוף עצלן או ילד שבונה מחנה. עם קצת עבודה אוכל לחבר צמרות עצים באמצעות גשרים שבנויים משקיות ופקקים מחוזקים בברזלים. בצפון הגן יש מנורות רחובות שאפשר להלוות להארת הגשרים בלילות.

את המדשאה הצהובה יש להפריח בערוגות של תבלינים, גפנים, פרדסים ומטעים. לבריכת המים יש לייבא מיני דגים וסרטנים. ארתום מחרשות לכלבים וכרכרות לחתולים.

Advertisements

Read Full Post »

אי תנועה בודד בבת-ים

סקיצה לאי-תנועה בבת-ים
את הפוטנציאל האדריכלי של מעגל התנועה הרשויות המוניציפאליות גילו כבר לפני מספר שנים. מאז הפך אי התנועה לבמת אומנות אורבאנית שמנוצלת לפיסול סביבתי שמעטר את שממת האספלט.
שיכלול האדריכלות של מעגל התנועה יכול להפריח את השממה של האי הבודד.


הלקוח:

הומלס: התכנון יהיה לפי צרכיו ומידותיו של הומלס.


הפרוגרמה:

מרחב ביתי עירוני שישמש את המשתמש במגוון פעילויות בסיסיות כגון – לינה, סניטריה, איחסון ואגירת חפצים, אירוח.

אי תנועה בודד - סקיצה ראשונה

אי תנועה בודד - סקיצה ראשונה

Read Full Post »

הביאנלה לאדריכלות נוף בבית ים 2010-

הנושא של הביאנלה הוא בנייה\הריסה

אנדרטה לסלון – קישור להצעה

איתן מן

Read Full Post »

אם עיינתם ברשימה הקודמת על הכיכר – הנה לכם עוד מיצבון  של יוצר גרילה חתרני

לינק לבלוג של אזרח שמוקדש לכיכר רבין. נדמה שהוא חווה את השממון והניכור של העיר באופן אקטיביסטי – במקרה זה, הוא מתעד את מה שהוא מכנה- הנסיון של נהג אוטובוס להפיל את יסודות הכיכר כמחאה על החפירות המתמשכות מתחתיה. כנראה שהאוטובוס רק נתקע

תכנסו- מבהיל ומרתק

http://lerman.blogli.co.il/archives/4

Read Full Post »

 

מבט מלמעלה

מבט מלמעלה

 

 

כמה הדמיות של הפרויקט שאנחנו עובדים עליו- 370 דירות לסטודנטים

המבנה, כמו שהוא נראה בהדמיות, הוא צר ומאוד גבוה, ונראה כמו קיר גדול או מסך

המימדים שלו הם של כפר שהופך ב-90 מעלות ומתוכן באופן מאונך. האוריינטצייה היא בהתאם לרוח ומאפשר אוורור טבעי בכל החדרים, גם בקיץ;

הכוונה כרגע היא שהדירות יוכלו “להתברג” לתוך שלד פלדה, ברוח העתידנית של ארכיגראם

Read Full Post »

past future

Dome by Buckminister Fuller

Dome by Buckminister Fuller

Urban macrostructure- Plug in City

Urban macrostructure- Plug in City

Instant City by Archigram

Instant City by Archigram

Walking City by Archigram

Walking City by Archigram

האדריכלות מאז ומעולם, ובמיוחד בתקופתה המודרנית, תמיד התבוננה אחורה או קדימה, לעבר או לעתיד כדי להחיות מסורות או להמציא אותן מחדש. האדריכלים רואים את עצמם לעיתים כמעצבי תרבות, ככאלה שמובילים צורות חיים שונות ואופני חיים שמוכתבים על ידי מורפולוגיה חדשנית. האדריכלות המודרנית מאסה בהסתכלות למסורות עבר ושמה לה למטרה “לקפוץ למים עמוקים” ולחזות את העתיד. העתיד בעיניהם של ארכיטקטים הוא כמעט תמיד אוטופי.

החל מהאדריכלות הקלאסית, דרך לה קורביזייה ועד אלו שמובילים את האדריכלות היום, הארכיטקטורה מאמינה בטכנולוגיה ורואה אותה כיופי- אסתטי ואתי.

בשנות החמישים והשישים צמחו תנועות עתידניות בארכיטקטורה שביקשו להתוות את העיר העתידית, כפי שראוי שתהיה. קבוצות כמו ארכיגראם והמטבוליזם היפני עסקו בתכנון עירוני מודולרי שיענה על הצרכים החדשים של העיר. הם הכריזו על מות התרבות המקומית וראו לנכון להניח תשתית לתרבות אנושית גלובלית. המרחב החדש שלהם מבקש להיות אורגני ובשינוי מתמיד.

ההצעות שלהם מנקודת מבט עכשיווית  מעניינות ומעוררות השראה לשבירת קונבנציות תכנוניות. חוץ מזה, הם גם מעוררות גיחוך לנוכח הרעיונות המופרכים שהם העלו ברצינות יתרה על שולחנות השירטוט. הקונסטרוקציות המפלצתיות שהם מציעים מוכתבות על-ידי שיא הטכנולוגיה של שנות השישים, ובמיוחד התפתחות טכנולוגיית התחבורה ואפשרויות הניוד של מרכיבי בנייה טרומיים (כאלו שנבנים במפעלים) (המנוף, המכולה, המסוק והאונייה). הטכנולוגיה שטמטמה את מוחם הקודח של האדריכלים באופן מיוחד היא קונסטרוקציית הפלדה שאיפשרה בניית שלדי ענק שמהווים תבנית לחללים משתנים.

התהום שנפערה בין חזון העתיד של אז לעומת זה של היום הוא הפאנצ’ליין של ההצעות שלהם לערים העתידיות.

החינניות של הצעותיהם לבניית ערים עתידיות דומה לזו של משחק  בלגו או של בניית ארמון טיפטפים על חוף הים או של ציור של ילד בן שלוש, שצובע את השמש בכחול במקום בצהוב.

היום, לנוכח החזון העתידי העכשווי של ארכיטקטים, שקורא לקוד המחשב לעצב את אופני חיים, עולה געגוע לילדות של העתידניות. הנאיביות של אז הולמת יותר את המחשבה האוטופית .

הקלות הבלתי נסבלת של הסבך העירוני היא הצצה לזמן אחר, רווי באידיאולוגיה ובגאונות. תקופת הגלאם של הארכיטקטורה.

טוב שיש את הקולנוע, האח האפוקליפטי של האדריכלות , נביא הזעם שעומד בפתח העיר העתידית ומזהיר מפני אורבניות שחורה ומנוונת, לולא הוא אולי היו בונים חלק מהערים האלו.

Read Full Post »

dorms in tel-aviv #1

פרויקט תכנון מעונות סטודנטים באוניברסיטת ת”א

מפת האיזור

מפת האיזור

בחלק הדרום-מזרחי של האוניברסיטה ישנו חניון ענקי, על גבעה שמשקיפה על הים מצד אחד ועל נתיבי איילון מצד שני. החניון נמצא ליד “הבית הירוק” וצמוד ל”קמפוס ברושים” (בית ספר לרפואה משלימה). ב-48 צהל גירש את תושבי שכונת שיח’ מוניס מהגבעה. ה”בית הירוק” תחתיו נבנה ישוב יהודי באיזור שגם-כן פונה (פינוי פיצוי).
הכפר שיח’ מוניס נוסד בתקופה העת’מאנית (כנראה במאה ה-18). במפת ז’קוטן משנת 1799 הוא מופיע תחת השם “א-ט’הר” (מקום גבוה, או גבעה), אולם בשנת 1821 הוא כבר מוזכר בשם שיח’ מוניס, על שמו של שיח’ אשר קברו מצוי בכפר. לאחר הכיבוש המצרי בשנת 1831 התיישבו בכפר פלאחים מצרים והוא גדל והתרחב. הכפר עמד בקו החזית במלחמת העולם הראשונה ונכבש על ידי הצבא הבריטי ב-20 בדצמבר 1917. תקופת המנדט הבריטי הביאה להמשך גידולו והתפתחותו של הכפר. במפקד הראשון בשנת 1922 נפקדו בו 664 תושבים. במפקד השני ב-1931 היו בו 1,154 תושבים ו-273 בתים. בשנת 1945 הגיע מספר התושבים לכ-1,930 נפש. הגידול באוכלוסיה בין השנים 1922 ל-1945 נבע בחלקו מהגירת פועלים מאיזורים אחרים בארץ וכן מחו”ל אל הכפר בעקבות ההתפתחות הכלכלית והביקוש לעובדים באיזור תל אביב.
המשך קיומה של שיח’ מוניס כשכונת-עוני יהודית בצפון תל אביב לא היה חלק מהאג’נדה של עירית תל אביב, שפעלה לסילוק שרידי הכפרים הערביים משטחיה. גם אוניברסיטת תל אביב, שהוקמה מצפון לשיח’ מוניס, לטשה עיניים אל השטח. תכניות בניין הערים (תב”ע) מהשנים 1969 ו-1986 שינו את ייעודן של קרקעות השכונה ל”שטח לבנייני ציבור”, ללא התחשבות ברצון הדיירים. בשנות השבעים עירית תל אביב הוציאה צווי הפקעה לשטחים בשכונה והחלה לנהל עם הדיירים משא ומתן על פינוים. המטרה היתה להרחיב את אוניברסיטת תל אביב דרומה. בשנת 1983 הקימו העיריה והאוניברסיטה קרן משותפת למימון עלויות המשך הפינוי. עד 1996 פינתה העיריה את הדיירים בעזרת חברת “חלמיש”. בשנת 1997 הקימה האוניברסיטה “ועדה לפינוי שיח’ מוניס” שניהלה את המשך פינוי השכונה, ושכרה לשם כך עורך דין, שמאי, חברת חקירות וחברת שמירה. בין השנים 1998-2003 שילמה האוניברסיטה למפונים כ-108 מיליון ₪. בשטחים שפונו ונהרסו הוקמו חניונים, כדי למנוע השתלטות מצד הדיירים שעוד לא פונו. לאחר מכן בנתה האוניברסיטה מבנים בשטח והקמפוס הורחב דרומה.
מה נשאר מהכפר?

תכנית עם האתר מסומן

תכנית עם האתר מסומן

כיום נותרו מהכפר בתים בודדים. אחד מהם הוא ביתו של אבראהים אבו כחיל, “הבית הירוק”, ששופץ ומשמש כמרכז אירועים יוקרתי של אוניברסיטת תל אביב. מבנה אחר משמש כמועדון ספורט ברחוב לבנון. מדרום לכפר נותרו שרידים מבית הקברות.

היום יש עוד כמה בתים של סרבני פינוי, שהם איים בתוך שטח נרחב של אספלט.

הפרויקט שקיבלנו בסטודיו הוא תכנון שליש ממבנה מעונות הסטודנטים החדשים. שליש זה אומר בניין עם 370 יחידות דיור, על שטח של כ-11,000 מ”ר, על גבי חורבות השכונות. נוצר מצב שהאתר היום הוא ריק. הוא אינו גובל בבניינים אחרים, והוא נמצא בשטח נטול קונטקסט.

המעונות סטודנטים של אוניברסיטאות בארץ נגועים בדימוי שלילי של מכונות מגורים אפורות וצפופות, שמספקות לסטודנט את תנאי המחייה המינימאליים. באירופה ובארה”ב יש מסורת עשירה של מבני מעונות סטודנטים שמתוכננים על-ידי אדריכלים מפורסמים.
המעונות של הקולג’ים והאוניברסיטאות בארה”ב הם נושא חם בקולנוע ובטלוויזיה. באווירת לימודים אינטימית הסטודנטים האמריקאים משתכרים ומזדיינים נונ-סטופ.

אין שום דמיון בין המעונות של הקולג’ לבניין הברוטאליסטי, שנראה ששייך לסוכנות היהודית, שנמצא על רח’ אינשטיין.

סקיצה 1- פיתוח נוף ובניין בצורה ליניארית, עם כיוון הרוחות

סקיצה 1- פיתוח נוף ובניין ליניארי, עם כיוון הרוחות

סקיצה 2- בניין קיר

סקיצה 2- בניין קיר

סקיצה 2- בניין קיר

סקיצה 2- בניין קיר

Read Full Post »

Older Posts »