NEW BLOG!

We moved to a new and improved blog.

You should really pay us a visit @

www.siteunspecific.com

C U there 🙂

---

עברנו לבלוג חדש ומשופר

בוא לבקר אותנו בכתובת:

www.siteunspecific.com

נתראה שם 🙂

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

הומלס

בין השיחים הנמוכים של גן מאיר מצאתי מחסה.

קשרתי חבלים לגזעי העצים, ערמתי קופסאות שימורים, חפרתי בור מהודק בשרף פיקוסים. .בליל קיץ רותח סחבתי שק מלא בדים מחצר חנות בנחלת בנימין. בבוקר יום שבת פילחתי קרשים מאתר בנייה שיהיו הבסיס למיטה, כולל שולחן קריאה.

חפרתי בור כדי לחדור לאדמה הקרה ולהסתתר בתוכה. עם הזמן הבור יהפוך לבריכה ואז לתעלה ואז למנהרה שתתפתל עמוק מתחת לאדמה.

על העץ, מעל השיחים, אני תולה דברים חשובים, שיהיו רחוקים מהישג ידם וחוטמם של סקרנים לא רצויים. כמה טוב להעביר את הבקרים ההומים תלוי על הענף הגבוה של העץ, כמו קוף עצלן או ילד שבונה מחנה. עם קצת עבודה אוכל לחבר צמרות עצים באמצעות גשרים שבנויים משקיות ופקקים מחוזקים בברזלים. בצפון הגן יש מנורות רחובות שאפשר להלוות להארת הגשרים בלילות.

את המדשאה הצהובה יש להפריח בערוגות של תבלינים, גפנים, פרדסים ומטעים. לבריכת המים יש לייבא מיני דגים וסרטנים. ארתום מחרשות לכלבים וכרכרות לחתולים.

שירו של צ’חצ’ח

יצאתי לכיכר מלכי ישראל, להדליק נרות ולהתאבל על אובדן של מלך.

כי כמה אירוני יהיה זה, לצאת ולבכות את מותו של מלך הרייטינג, בכיכר מלכי ישראל. אך אבוי, אך נזכרתי שכיכר המלכים, הופרטה אף היא למשפחת הון.

לא הון חומרי. הון אחר.

יש מיד להשיב את כיכר מלכי ישראל לציבור. יש לשנות את שמה לכיכר טופז.

יהיו שיגידו, שבדרומה של עיר החוף הדרומית אשדוד, ישנה כבר כיכר טופז, אך אשיב להם בחימה כי דודו טופז, גדול מכל מלך אחר, ואין להנציח את שמו במקום מרוחק ונידח. מקומו בבירה. בתל-אביב. (מה לא?!)

למעלה מעשור שלט מלך הרייטינג על נתיניו הרבים ועיוורים, ועכשיו, לא נותר להם מקום לבכות את מותו של מלכם, פרט לכיכר מלכים שעברה הפרטה. מר גורלו של צ’חצ’ח.

תמונות נוף

לפני 10 ימים חזרתי מטיול של שבועיים באיסלנד (+ עוד כמה ימים אצל הדודה בגרמניה). היה מדהים. פשוט מדהים. צילמתי המון המון תמונות (אותן ניתן לראות פה) אבל אני רוצה להתעכב כרגע על תמונה מסוימת.

את התמונה צילמנו בצד הדרך בפיורדים המערביים של איסלנד. בפינה הצפון מערבית נמצא אותו חצי אי, שמחובר ליתר האי ברצועת אדמה שרוחבה 8 ק“מ בלבד (!) ואין כביש אספלט רציף אחד שמחבר אותו למדינה. זוהי פינה נשכחת באיסלנד. יופיים המרהיב של הפיורדים המערביים נובע מהיותם מחורצים מאוד (עד כדי כך שחלק קטן זה מכיל בערך 50% משטחי החוף של האי כולו).

בעודנו נוסעים על כביש אפר מסתלסל במעלה אחד הפיורדים נגלה לפנינו נוף עוצר נשימה. בשלב הזה של הטיול, אחרי יותר משבוע באי ואינספור מפלים, פיורדים וקשתות בענן, הנוף היה צריך להיות באמת מפתיע כדי שנטרח לעצור את האוטו, לבהות קצת ולצלם תמונה. לרוע מזלנו, אותו יום היה בערך היום היחיד בטיול כולו, שבו ירד גשם כל הזמן והייתה רוח חזקה וקרה. בכל זאת, הנוף היה עוצר נשימה.

הצילום לא מעביר את כל זה בכלל, הוא משטיח את הנוף, מעלים גוונים ומתעלם כמובן מהרעש, הריח ומצב הרוח שלנו. זה כניראה עוד צילום נוף שלא אומר כלום לאף אחד שלא היה שם, ומיום ליום גם אנחנו שוכחים את מה שהרגשנו בזמן שהיינו חלק מאותו נוף.

אבל משהו מעניין אחר קרה עם הצילום הזה. לפני מספר ימים, באיזה רגע של התמוגגות על הטיול שהיה, אודי קרא את הערך על הפיורדים המערביים בוויקיפדיה (פה). 10 תמונות מצורפות לערך הזה, אנשים שונים צילמו אותן במקומות שונים באותו חצי אי. אחת התמונות, להפתעתו של אודי, זהה כמעט לחלוטין לתמונה שלנו. כמובן, שאם חושבים על זה רגע, מידת המקריות פה אינה בשמיים, בגלל ש: זה רק הגיוני, שאותו נוף יפה ואותו אלמנט של הפתעה של הנוף, שנגלה לפתע אחרי התעקלות הכביש, הניעו גם מישהו אחר לצלם שם תמונה; כל מה שמצולם הוא סטטי והמשתנה היחיד הינו מזג האוויר (שזה גם ההבדל המהותי בין שתי התמונות), ככה שהאובייקט המצולם לא “בורח” לשום מקום; ישנם אמנם עשרות פיורדים ואינסוף נופים באותו חצי אי, אך לרבים מהם אין דרכי גישה נוחות ולא עובר עליהם כביש. עם זאת, יש לזכור, שלא עצרנו בנקודת תצפית כלשהי, אלא באמצע הכביש, שבאמת ישנם עוד אינסוף נופים כאלה ושמרבית המטיילים באיסלנד כלל לא מגיעים לחלק הזה של האי. מתוך 10 תמונות מופיעה דווקא תמונה הזהה לתמונה שלנו.

העניין פה הוא כלל לא גודל המקריות אלא התחושה המרירה של אשליה מתנפצת. הטיול שהיה רק שלי, החוויות שהיו רק שלי, הנוף שהיה רק שלי, הפכו בין רגע לבנאליות בהתגלמותה. התמונה שצילמתי היא כ“כ בנאלית שהיא מופיעה תחת הערך הוויקיפדי שלה עצמה. לא רק אני ואודי היינו שם באותו רגע, אלא גם ברד וובר, שצילם את התמונה השנייה (טוב, נכון, פיזית הוא היה שם ביוני 2008) ובטח עוד אינספור תיירים עם יכולות צילום בינוניות. אם היה בתמונה שצילמתי אמירה וויזואלית ייחודית כלשהי, אולי אז היה לה ערך גבוה יותר. אבל אין, כי כניראה שבאמת לא היה שום דבר ייחודי בחווייה שלי באותו המקום, שום דבר שיצדיק יצירת דימוי ייחודי. בלי לחשוב על זה כניראה כבר ידעתי שזה לא רגע נורא מיוחד וחד פעמי, אלא רגע בנאלי כמעט כמו התור בסופרמרקט השכונתי.

כשהיינו שם אודי אמר לי משהו נורא נכון: הוא בכלל לא רוצה לנסות לכתוב שם (מוזיקה) או לייצר משהו כי ההתפעמות שלו וההשתהות שלו אל מול “השלמות” הזאת יכולה להוליד רק קיטש, יצירה רדודה ומלאה בחשיבות עצמית.

עכשיו אני מבין שכמעט כל אחת מתמונות הנוף שצילמתי היא בערך ברמה הזאת ואני נזכר שפעם אמרתי לעצמי שלא אצלם תמונות כאלה כי בסוף זה משעמם אפילו את מי שהיה שם.

א-אני צילמתי ב-ברד וובר צילם

השירות החדש של גוגל ש(שוב) ישנה את העולם

מבחינתי, המהפכה החלה. לפני כמה שבועות, גוגל יצאה בשירות חדש הידוע כגוגל אתרים (Google Sites)

חדשות ישנות אלו הן צעד נוסף, ולא קטן במיוחד של הפרטת האינטרנט מחברות התוכן הגדולות, לגולשים עצמם, כאשר את תפקיד הענק הכל יכול, מגלמות ספקיות התשתית.

הכל החל במיי ספייס, יוטיוב, המשיך דרך פייסבוק וטוויטר, ועכשיו זה.

מה זה?

כל אחד שיודע לגלוש באינטרנט יכול עכשיו לבנות אתר. מה שהיה נחלתם הבלעדית של מתכנתים, או ילדים מחוננים בני 14, הפך להיות נחלת הכלל.

זו לא תיאוריה.

למשל, האתר בלינק הבא, נבנה תוך מספר שעות, ללא עלות בכלל.

http://sites.google.com/site/financialdatasite/

מי מרוויח?

1. גוגל – זו בכל זאת חברה כלכלית. אין לי ספק כי ההרפתקה הזו שנקראת גוגל אתרים, היא רק פיילוט לשירותים נרחבים, שיסופקו בתשלום. למשל האתרים המוצעים כרגע בחינם, מאפשרים אחסון של עד 100MB. בעל אתר שהשקיע את מיטב זמנו בבניית האתר, לא יהסס לשלם כמה דולרים להגדלת נפח האיחסון. אין לי ספק שגם מודולים מורכבים יותר יוצעו לגולשים, כגון כניסה רשומה לאתר, תשלום מאובטח, וכו’.

2. שוב גוגל – בין היתר, מדובר בעוד שירות, החושף את הגולש המפעיל את האתר, לפרסומות.

גם במצב שבו הדף נראה כקוד HTML, הטאבים של גוגל אדס, אינם מופיעים במצב גולמי, ומציגים פרסומות. מבריק.

3. הגולשים המתקדמים – כל גולש עם מעט סבלנות, יוכל לבנות אתר אינטרנט. מפעיל האתר אף יכול לראות הכנסות משטחי פרסום באתר. אלמלא הגולש ידע להביא תנועה משמעותית לאתר, לא אהמר שמישהו יתעשר מזה, אך לילדה שבונה אתר מעריצים לאלילתה, יתכנו דמי כיס סדירים.

מי מפסיד?

1. ילדים בני 14 שבנו אתרים קטנים ופשוטים, תמורת אלפי שקלים. מי שאין ברשותו יכולות טכניות מתקדמות כמתכנת, או כמעצב, מוטב לו שירכוש יכולות אלו, או יפרוש לתחום אחר.

2. הגולשים – עוד מקור להצפת הרשת בתוכן, עוד נגיסה מהכנסותיהם של גופי התקשורת הממוסדים. כאשר כל אחד יכול לקרוא לעצמו עיתונאי, העיתונאים האמיתיים והמנוסים, נאלצים להתמודד עם תחרות לא הוגנת ביחסים של אלפי בלוגרים לעיתונאי אחד. רק הענקים ישרדו, וגופי תקשורת ביקורתיים, נשכנים, ובינוניים, ימצאו בסכנת קריסה. מלאכת הפרדת המוץ מן התבן, הופכת ליהיות קשה יותר ויותר.

מה התחזית?

1. גוגל אתרים ילך ויתפוס מקום מרכזי במודל ההכנסות של גוגל.

2. גוגל אתרים יציע רמות שירות שונות, לצרכים שונים, בעלויות שונות.

3. שחקנים גדולים בתקשורת הממוסדת יפלו.

Your DreaMachine

FB.init(“88c802278fa915beeace800bc5f2a692”);

Your DreaMachine on Facebook

אי תנועה בודד בבת-ים

סקיצה לאי-תנועה בבת-ים
את הפוטנציאל האדריכלי של מעגל התנועה הרשויות המוניציפאליות גילו כבר לפני מספר שנים. מאז הפך אי התנועה לבמת אומנות אורבאנית שמנוצלת לפיסול סביבתי שמעטר את שממת האספלט.
שיכלול האדריכלות של מעגל התנועה יכול להפריח את השממה של האי הבודד.

הלקוח:
הומלס: התכנון יהיה לפי צרכיו ומידותיו של הומלס.

הפרוגרמה:
מרחב ביתי עירוני שישמש את המשתמש במגוון פעילויות בסיסיות כגון – לינה, סניטריה, איחסון ואגירת חפצים, אירוח.

אי תנועה בודד - סקיצה ראשונה

ביאנלה לאדריכלות נוף בבת-ים- הצעה #1

הביאנלה לאדריכלות נוף בבית ים 2010-

הנושא של הביאנלה הוא בנייה\הריסה

אנדרטה לסלון – קישור להצעה

איתן מן

AA/TA School of Architecture CSI: Connections, Surfaces, Infrastructures

בעשרה ימים האחרונים לקחתי חלק בסדנה משותפת של ה-AA (Architectural Association) ואוניברסיטת ת”א,שהתקיימה באוניברסיטת ת”א. הגיעו קבוצה של סטודנטים ושני מרצים מה-AA בלונדון, וגם כמה סטודנטים מבתי ספר אחרים בעולם. תהליך העבודה וההרצאות הנלוות סבבו את אורחת הכבוד – המכונה; מעין מדפסת ענק שקוראת קבצים של תוכנות תלת-מימד, מעבדת אותם ואחרי שעות ארוכות של עבודה פולטת אובייקט תלת-מימדי.

 המכונה הזו היא כנראה חולייה בטכנולוגיה מתפתחת. אחת המטרות של הסדנה הייתה היכרות עם הטכנולוגיה הזו והבנת החוקיות או העדר החוקיות בהדפסה של אותם אובייקטים. המדפסת התלת-מימדית עושה כל מיני מניפולציות והתאמות למודלים הוירטואליים שמזינים לה. לכן, מתפתח שיח בין המעצב) (האנושי) לבין המדפסת, שעובדת לפי הגיון אלגורתמי (כלשהו).

 הבעיה העיקרית של המכונה היא שכל הדפסה של מודל תלת-מימדים עולה המון כסף. יתכן שבעתיד ההדפסות ישתכללו ויהפכו ליומיומיות וחלק שגרתי מתהליך העבודה של אדריכל בחיפוש אחרי טופולוגיות חדשות.  

 המכונה מאפשרת ליישם את החופשיות הבלתי אמצעית של רישום באופן תלת מימד, ובמובן זה לממש את הרישום. הרישום שהוא כלי גרפי ייצוגי או מופשט מייצר חללים שיכולים להיות מימטיים או מופשטים.

 תהליך העבודה (שלי ושל ליאור עוז) התחיל מרישום. מפה טופוגרפית הופשטה מהמסמנים שלה בהדרגתיות, עד שהפכה לרישום נטול מערכי שפה. זניחת הסימנים המייצגים במפה כיוונה את הדיון ברישומים לדיון אסתטי נטול מימד פוליטי.

על-מנת “להדפיס” את הרישום היה צריך להמשיך בסדרה של מניפולציות שיתנו לרישום נוכחות ממשית בחלל, כלומר ציר Z בתוכנת התלת-מימד. בנוסף לכך, היה צריך להתאים את הרישום להדפסה במכונה, דבר שגם שינה את הרישום ועיוות אותו על-מנת שהמכונה תסכים לקרוא את הנתונים שלו.

 מניפולציה של מפה והעלמת האלמנטים הקריאים שלה, נתינת תכונות נפחיות דיגיטאליות לרישום, הדפסה של רישום נפחי ואז שוב רישום חופשי של האובייקט המודפס, וחוזר חלילה…כל אלו יוצרים מערך סבוך של פילטרים שלייצור אובייקטים ודימויים.

<<<<<<<<<<<project presentation>>>>>>>>>>>>

Eytan Mann & Lior Oz

 Design staff included:

Christopher Pierce (AA), Christopher Matthews (AA), Aaron Sprecher (McGill University), Eran Neuman (Tel Aviv University)

 

כיכר-רבינופיליה: בהמשך לרשימה הקודמת

אם עיינתם ברשימה הקודמת על הכיכר – הנה לכם עוד מיצבון  של יוצר גרילה חתרני

לינק לבלוג של אזרח שמוקדש לכיכר רבין. נדמה שהוא חווה את השממון והניכור של העיר באופן אקטיביסטי – במקרה זה, הוא מתעד את מה שהוא מכנה- הנסיון של נהג אוטובוס להפיל את יסודות הכיכר כמחאה על החפירות המתמשכות מתחתיה. כנראה שהאוטובוס רק נתקע

תכנסו- מבהיל ומרתק

http://lerman.blogli.co.il/archives/4